הסרטים המוצגים

דנמרקדנמרק

רוכבי הצדק | Riders of Justice

(דנמרק, 2020) מתח

תקציר:
מרקוס, איש צבא מחוספס, מאבד את משפחתו בתאונת רכבת. הוא מאמין שמדובר בתאונה טרגית ומנסה להמשיך בחייו. יום אחד מתדפק על דלתו אוטו, "גיק" שעיקר עניינו הוא חישובי הסתברות, ומוכיח לו שהוא טועה. מסתבר שלתאונה יש אחראים: חברי כנופיה המכונה "רוכבי הצדק". אדם קשוח כמו מרקוס לא יוותר. הוא מקבץ סביבו (וסביב אוטו) כנופיה מתחרה ובה חברים מומחים למחשבים ולזיהוי פנים. אף שאינם חומר אנושי להתקוטטויות, הם בהחלט יכולים לשמש בתפקיד המוח שמאחורי גוף זועם וחזק. מרקוס וחבריו יוצאים למסע נקם עקוב מדם. לכאורה, "רוכבי הצדק" נשמע כמו סרט פעולה שגרתי, אבל דומה כי בכל פעם שהצופים בטוחים שהקדימו את התסריט, מתברר להם לבסוף שהתסריטאי הקדים אותם באמצעות תפנית ממזרית. הבמאי, אנדרס תומאס ינסן, מגיע בסרט זה למיצוי כישורי הבימוי שלו, וזו בלי ספק יצירתו המשובחת ביותר. ינסן מלהטט כעושה כשפים בין ז'אנרים שונים שכביכול אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. בפרפרזה על אחד המשפטים הנודעים בתולדות הקולנוע, אנו מציעים לצופים "להדק את חגורות הבטיחות, כי זו עומדת להיות נסיעה פרועה".

במאי: אַנְדֶרְס תומאס יֵנְסֶן

שחקנים:  מָאדְס מיקֶלְסֶן, ניקולאי לי קוֹס, אנדראה הייק גָדֵבֶּרְג

(116 דק', דנית; תרגום לעברית)

מסיבת הרחוב של מוגי | Monty and the Street Party

(דנמרק, 2019) אנימציה

תקציר:
מוגי הוא ילד נורמלי לגמרי, בן להורים נורמליים שחיים בשכונה נורמלית בעיר נורמלית לחלוטין. לצורך ענייננו, הלוא הוא הסרט "מסיבת הרחוב של מוגי", המונח "נורמלי" משמש לתיאור התנהגות רגילה או ממוצעת. בכל מקרה, בעיני מוגי, להוריו קורה משהו לא נורמלי: הם נפרדים. אביו, שאינו אלא היפסטר חמוד, שוקע בדיכאון, ודווקא אמו מסתדרת לא רע. כל הבלגן הנורמלי הזה ממש לא מתאים למוגי, שכן הוא חושש שהפרידה תחבל באירוע שהוא מצפה לו יותר מכול: מסיבת הרחוב השנתית. כדי לפתור את הבעיה, הוא מחליט לקיים את המסיבה ויהי מה, מתוך מחשבה נורמלית שהילולה ושמחה יביאו לאיחוד מחודש של הוריו. הבעיה היא השכנים שלהם, הלא ממש נורמליים (אפשר להודות בזה). דומה שהם עשו יד אחת כדי לחבל במסיבה, ובאין מסיבה, לא יחזרו הוריו זה לזרועות זה ולא יהיו (שוב) זוג רגיל וגם נורמלי; מצב מקובל, שכיח ודי נורמלי בכל העולם, לעניות דעתנו הענייה מאוד. השאלה היא כמובן מה זה בכלל נורמלי ובעצם למי אכפת?

תחת מעטה של קומדיה פרועה לכל המשפחה מסתתר סרט נבון השואף "לנרמל" נושאים שלרוב לא נהוג לדבר עליהם עם ילדים, מחשש שלא יבינו או לא יוכלו לעכל אותם. אם יש סרט אחד בתוכנית "מבט על הקולנוע הנורדי 3#" המשקף נאמנה את התפיסה הנורדית הייחודית בנוגע לגידול ילדים – זהו הסרט. והוא גם מצחיק. נורא.

במאים: אַנְדֶרְס מוֹרְגֶנְטָלֶר, מיקָאֶל ווּלְף

קולות: מרטין בְּרוּגְמַן, יאן גינְטְבֶּרְג, איבֶּן יָאילֵה.

(80 דק', דנית; תרגום לעברית)

גברים ותרנגולות | Men & Chicken

(דנמרק, 2015) דרמה קומית

תקציר:
אחרי מות אביהם, גבריאל ואליאס, שני אחים שמעולם לא הסתדרו זה עם זה, יוצאים למסע בעקבות אחיהם החורגים, שאותם מעולם לא הכירו. מסעם מוביל אותם לבית הבראה מט לנפול, שבו חיים במדמנה אחת שלושת אחיהם החורגים רפי השכל לצד עזים, ברווזים ותרנגולות, שנתפסות כאובייקט מיני פוטנציאלי. גבריאל סבור בטעות שהוא יכול להכפיף למרותו את אחיהם החדשים, ואילו אליאס, כך נראה, משתלב היטב עם משפחתו החדשה. במבט ראשון, אנדרס תומאס ינסן מציג קומדיה מבריקה ומצמררת המשלבת בין סוגים שונים של הומור, אבל ניכר שלצד ההיבטים הקומיים, הסרט יכול להיתפס גם כמלודרמה משפחתית, כך שהוא נושא את טביעת האצבע הווירטואוזית הייחודית של ינסן – המיזוג בין ז'אנרים שונים. זוהי חוליה נוספת ומתקדמת בשרשרת של סרטים מתוחכמים הקוראים תיגר על נוסחאות קולנועיות ומתגרים בערמומיות בצופים.

במאי: אַנְדֶרְס תומאס יֵנְסֶן 

שחקנים: דייוויד דֶנְצ'יק, מָאדְס מיקֶלְסֶן, ניקולאי לי קוֹס

(104 דק', דנית; תרגום לעברית)

 

התפוחים של אדם | Adam's Apples

(דנמרק, 2005) קומדיה

תקציר:
סיפורו של איוון, כומר שהקדיש את חייו לגיבוש קהילה של גברים (ואישה אחת) שסטו מדרך הישר. איוון מחויב לחסד הנוצרי ורואה במחילה לבני קהילתו זכות גדולה. ייתכן שהוא גם מטורף על כל הראש, אבל אולי אי־אפשר להציל את העולם בלי לראות רק את הטוב האפשרי בו. אל הקהילה מצטרף גבר אלים וזועם, ניאו־נאצי נתעב ששמו אדם, שהגיע למקום כדי להשתקם. משאת נפשו בחייו החדשים היא לאפות עוגת תפוחים. איוון מעניק לו את הזכות ליהנות מפירות העץ שצומח בחצר, ובמו ידיו מצית מלחמת חורמה שאליה מצטרפים בחדווה שודד אכזרי, שתיין קלפטומן ונימפומנית הרה. הדימוי המרכזי בסרט, הנושא משמעות דתית וחברתית, הוא עץ התפוח, המרמז הן על החטא הקדמון של אדם וחווה והן על פיקת הגרגרת הגברית, הקרויה באנגלית Adam's apple ("התפוח של אדם"). אנדרס תומאס ינסן, במאי שאינו סובל מעידון יתר, מקיז בהנאה את דם גיבוריו ומפצפץ את פרצופיהם במהלומות אגרוף, ככל שרק ניתן בקומדיה דחוסה אך טובת לב, המבקשת לתהות על קנקנה של הגבריות. 

במאי: אַנְדֶרְס תומאס יֵנְסֶן 

שחקנים: אוּלְריך תוֹמְסֶן, מָאדְס מיקֶלְסֶן, ניקוֹלַס בְּרוֹ

(94 דק', דנית; תרגום לעברית)

הקצבים הקנאים | The Green Butchers

(דנמרק, 2003) קומדיית אימה

תקציר:
סוון וביורן עובדים יחד באטליז השכונתי. הבוס שלהם הוא חלאה מהגיהינום והאישה בחייהם מוציאה אותם מדעתם. כשמגיעים מים עד נפש, סוון וביורן מחליטים לקחת את עתידם בידיהם ולהקים עסק מתחרה. האופי המנוגד של השניים מוביל במהרה לתוצאות חמורות. תאונות קורות, זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות בגופות? כל מיני מטעמים, מסתבר. למרות הנושא הקשה שסיפק השראה לאין־ספור גרסאות קולנועיות ל"סוויני טוד", סרטו של אנדרס תומאס ינסן ממקם את האכזריות במישור המילולי של הקומדיה. זהו סרט מרושע למדי על אנשים אומללים, אך הוא מקפיד להימנע ממראות זוועה איומים מדי. קומדיה שהצפייה בה דורשת טעם מיוחד, אבל טעם הלוואי שלה טעים בהחלט.

במאי: אַנְדֶרְס תומאס יֵנְסֶן 

שחקנים: ניקולאי לי קוֹס, מָאדְס מיקֶלְסֶן, לין קרוּז

(100 דק', דנית; תרגום לעברית)

אורות מהבהבים | Flickering Lights

(דנמרק, 2000) קומדיית מתח

תקציר:
ארבעה חברים לעולם הפשע, ולא רק לעולם זה, שמים את ידיהם על סכום נאה של מזומנים ונמלטים מקופנהגן לאזורים הכפריים של דנמרק. הם אומנם שותים זה לזה את הדם מרוב פחד שהפושעים שמהם גנבו את הכסף יבואו בעקבותיהם, אבל גם מתרגלים לחיים הנעימים. כעת הם ניצבים בפני דילמה קיומית: להמשיך בחיי הפשע או לפתוח בית הארחה. סרט הביכורים של אנדרס תומאס ינסן נפתח בשוט מפונפן שלא היה מאכזב את צופי הדרמה המתקתקה ביותר בערוץ "הולמרק". ההמשך כבר ממחיש את יכולתו הווירטואוזית של ינסן להתנהל בין ז'אנרים קולנועיים, לביים סצנות אלימות ולהציג בדיחות מצוינות. ינסן מתאר באלגנטיות יוצאת דופן את הדרך הנוגעת ללב שבה הכירו החברים זה את זה.

במאי: אַנְדֶרְס תומאס יֵנְסֶן

שחקנים: סֶרְן פּילְמָארְק, אוּלְריך תוֹמְסֶן, מָאדְס מיקֶלְסֶן

(109 דק', דנית; תרגום לעברית)

איי פארואיי פארו

לחיים | Cheers

(איי פארו, 2021) תיעודי/מוזיקלי

תקציר:
דניה, צעירה מוכשרת בת 21, חיה עד לא מכבר בקהילה נוצרית באיי פארו. היא קובעת את משכנה החדש בטורסהאבן, עיר הבירה של איי פארו, ומתיידדת עם טריגווי, אוֹמן היפ־הופ שכותב על צדו האפל של האדם (נושא שבעבר לא העזה להרהר בו, קל וחומר לעסוק בו ביצירותיה). דניה מוקסמת מהיושר והאומץ שבטקסטים של טריגווי ומתחילה לכתוב שירים בעצמה, שירים חדשים ושונים בתכלית מכל מה שיצרה עד כה. היא מכנה אוסף השירים המתגבש "Skál", "לחיים". השירים שהיא כותבת מלאי ביקורת על החיים הכפולים שצעירים כמוה נאלצים לחיות בחברה הנוצרית, חיים שהיא רוצה לחדש אך לא לנטוש. סרט תיעודי יפה, אמיץ והגון, המישיר מבט אל החיים באיי פארו וקורא עליהם תיגר, בלי לבזותם ולהוקיעם אלא מתוך רצון לשנות אותם לטובה.

במאים: סֵסיליֵה דֵבֶּל, מריה טוֹרְגֵר     

בהשתתפות: דָניָה אוֹ טָאוּסֶן, טְריגְווי דניאלסֶן 

(76 דק', פארואזית; תרגום לעברית)

נורווגיהנורווגיה

א־הא: הסרט | A-ha: The Movie

(נורווגיה, 2021) תיעודי מוזיקלי

תקציר:
שלושה מוזיקאים, כולם בשנות החמישים לחייהם, חוזרים לסיבוב הופעות. יש להם מעריצים מכל הגילים בכל רחבי העולם, הם מופיעים באולמות ענקיים, והכרטיסים להופעותיהם נמכרים מראש ובמהירות. השלושה נוסעים מהופעה להופעה בנפרד, בשלוש לימוזינות שחורות, ושוהים רחוק זה מזה במלונות פאר ובחדרי ההלבשה. רק על הבמה הם ביחד. מורטן הארקט, מאגנה פיורהולמן ופול ואקטר־סאבוי, הלוא הם חברי להקת "א־הא", נחשפים בכנות מול עדשת המצלמה ומגלים כיצד נהיו מנוכרים כל כך זה לזה. 

מאגנה ופול הקימו את הלהקה הראשונה שלהם כשהיו בני עשר. הם חלמו, כמו בני נוער רבים, להיות כוכבי רוק מפורסמים. עם זאת, בנורווגיה של שנות השבעים, היה זה חלום ילדותי ובלתי אפשרי, שכן באותה תקופה נחלה נורווגיה רצף של כישלונות בתחרות האירוויזיון, ושום להקת רוק או פופ לא הייתה מוכרת מחוץ לגבולותיה. איך קרה שדווקא שלושה נערים פרועים נעשו לפנים מתקתקות ומוכרות כל כך? והאם אפשר להסתפק בצילומי מגזין בוהקים בזמן שהחלום להיות כוכבי רוק מחוספסים הולך ומתרחק?

במאים: תומאס רוֹבּסָאם, אַסְלָאוּג הוֹלְם

בהשתתפות: מוֹרְטֶן הָארְקֶט, מָאגְנֵה פיוּרְהוֹלְמֶן ופּוֹל וָאקְטַר־סָאבוֹי

(109 דק', נורווגית, אנגלית וגרמנית; תרגום לעברית)

האדם הגרוע בעולם | The Worst Person in the World

(נורווגיה, 2021) דרמה קומית

חייה של ג'ולי שרויים בכאוס קיומי. לא חסרים לה כישורים, אך שאיפותיה הושלכו הצדה, ובן זוגה, אוֹמן קומיקס המבוגר ממנה בכמה שנים טובות, דוחק בה להתמסד ולהקים משפחה. ערב אחד היא נקלעת למסיבה אקראית ופוגשת גבר צעיר ומלא קסם. המפגש המסעיר מוביל אותה להתמסר למערכת יחסים נוספת, בתקווה שהפעם תמצא את משמעות החיים. 

יואכים טרייר, מהקולות הבולטים בקולנוע הנורדי העכשווי והבמאי של "אוסלו, 31 באוגוסט" ושל "Reprise" (המוקרנים גם הם במסגרת "מבט על הקולנוע הנורדי"), מגיש דרמה אינטליגנטית, מרגשת ומלאת הומור ב־12 פרקים.

במאי: יואכּים טרייר 

שחקנים: רֵנָאטֵה ריינְסְבֵה, אַנְדֶרְס דָנילְסֶן לי, הרברט נוֹרְדְרוּם

(127 דק', נורווגית; תרגום לעברית ולאנגלית)

רנאטה ריינסבה – פרס השחקנית הטובה ביותר, פסטיבל קאן, 2021. 

באדיבות קולנוע חדש.

תקווה | Hope

(נורווגיה/שוודיה, 2020) דרמה

תקציר:
אניה חיה עם בעלה, תומאס, במשפחה גדולה עם ילדים רבים, ביולוגיים ומאומצים. הבית מלא באהבה, אך עם השנים דומה שכל אחד מבני הזוג למד לחיות את חייו באורח עצמאי. כשאניה מקבלת חדשות טרגיות בלתי צפויות, חייהם של בני המשפחה מתנפצים לרסיסים, אך אניה נחושה בדעתה לשמור על משפחתה מלוכדת, או לכל הפחות עם מעט תקווה.

דרמה משפחתית המבוססת על סיפורה האמיתי והנוגע ללב של מריה סודאל, במאית הסרט, שמביאה את חוויותיה הפרטיות למסך ביד חכמה ורגישה. אנדריאה בריין הוביג, השחקנית הראשית, זכתה בפרס "אמנדה" על תצוגת המשחק יוצאת הדופן שלה בסרט זה.

במאית: מריה סודאל     Lev logo heb

שחקנים: אנדריאה בְּריין הוֹביג, סְטֵלָאן סְקָרְשְגוֹרד, אלי ריאָנוֹן מולֶר אוֹסְבּוֹרְן

(130 דק', נורווגית ושוודית; תרגום לעברית ולאנגלית)

באדיבות קולנוע לב.

זהירות ילדים | Beware of Children

(נורווגיה/שוודיה, 2019) דרמה

תקציר:
במהלך הפסקה בבית הספר, ליקה בת ה־13, בתו של חבר מפלגת הלייבור, פוצעת את בן כיתתה ג'יימי, בנו של פוליטיקאי ממפלגת ימין. ג'יימי מת בבית החולים, והמורים וההורים מתקשים להתמודד עם הטרגדיה, במיוחד בשל הרשת הסבוכה של יחסים, נאמנויות וסודות. אחד הסרטים הנורווגיים המרשימים של שנת 2019, המציג בתבונה את מורכבותם של יחסי אנוש ושל יחסים בין הורים לילדים בעולם המודרני. דרמה קולחת ומרתקת הניחנת בהומור מעודן.

במאי: דָאג יוֹהאן הָאוּגֶרוּד  

שחקנים: הֶנְרייט סְטינְסְטְרוּפּ, יאן גוּנָאר רוּיסֶה, תוֹרְבּיוֹרְן הָאר  

(157 דק', נורווגית; תרגום לעברית ולאנגלית)

אוסלו, 31 באוגוסט | Oslo, August 31st

(נורווגיה, 2011) דרמה

תקציר:
שבועות אחדים לפני שאנדרס מסיים את תהליך השיקום שלו במכון גמילה, הוא יוצא לריאיון עבודה באוסלו. הביקור בעיר מפגיש אותו עם דמויות מן העבר ומעמיד בסיכון את כל מה שהשיג במכון. פניו הצנומות של אנדרס דנילסן לי ודיבורו המדוד מייצרים תעלומה מיידית: לפנינו גבר נבון ורגיש, ובמהלך הסרט אנו מנסים להבין, יחד איתו, מה השתבש בחייו. אין כאן תשובות פשוטות אלא מסע במדוריה השונים של אוסלו ובנפשו של הגיבור, המבקשת אהבה.

במאי: יואכּים טרייר 

שחקנים: אַנְדֶרְס דָנילְסֶן לי, הנס אוֹלַב בְּרֵנֶר, אינגריד אוֹלָבָה

(96 דק', נורווגית; תרגום לעברית)

שכתוב | Reprise

(נורווגיה, 2007) דרמה

תקציר:
שני חברי ילדות חולמים להיות סופרים מצליחים, לגרוף ביקורות משבחות ולזכות בהערצת ההמון ובתהילת עולם. בפועל, ספרו של האחד יוצא לאור, ואילו האחר מקבל מעטפה דקה ובה מכתב דחייה. רגע מכונן זה מוליד רצף אינטנסיבי של אירועים אנושיים הקשורים בשני הגיבורים ובכל הסובבים אותם.

סרט הביכורים של יואכים טרייר הוא כמו תיבת הפתעות הנפתחת מכל צדדיה והמובילה לגילויים חדשים על חיי הגיבורים. טרייר קורא תיגר על מבנה הנרטיב הקולנועי הסטנדרטי (לא במקרה הסרט נפתח בנעימת הנושא של "הבוז", סרטו של גודאר), והעלילה נעה בפראות בין אין־ספור ערוצי זמן שונים. השחקנים הצעירים מציגים דמויות עגולות ומעוררות הזדהות למרות החלטותיהן ומעשיהן. זהו כרטיס ביקור מהמם של במאי מבטיח, שתוכנית המחווה ליצירתו מוכיחה שהוא קיים את ההבטחה ובגדול.

במאי: יואכּים טרייר

שחקנים: אַנְדֶרְס דָנילְסֶן לי, אֶסְפֶּן קְלָאוּמַן הֵיינֶר, ויקטוריה וינְגֵה

(105 דק', נורווגית; תרגום לעברית)

 

פינלנדפינלנד

תא מס' 6 | Compartment Number 6

(פינלנד, 2021) דרמה

תקציר:
"תא מספר 6", סרטו של הבמאי הפיני העולה יוהו קואוסמאנן ("היום המאושר ביותר בחייו של אולי מאקי"), קטף את ה"גרנד פרי" – הפרס הגדול של חבר השופטים בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן. עלילת הסרט עוקבת אחר לורה, צעירה פינית שעוזבת את מוסקבה, שם נקלעה לרומן מסתורי. היא עולה לרכבת שנוסעת צפונה, אל עיר הנמל הקפואה מורמנסק, ונאלצת לבלות את הנסיעה הארוכה בקרון שינה קטן במחיצתו של כורה רוסי צעיר. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מפתיעה שנפתחת בעוינות הדדית אך מקבלת תפנית מרגשת ובלתי צפויה, המאלצת אותם להתמודד עם הכמיהה המשותפת לקשר אנושי.

במאי: יוּהוֹ קוּאוֹסְמָאנֶן

שחקנים: סיידי הארְלָה, יוּרי בּוֹריסוֹב, דינָארָה דְרוּקָרוֹבָה

(106 דק', פינית ורוסית; תרגום לעברית)

גמלאיות מברזל | Ladies of Steel

(פינלנד, 2020) קומדיה

תקציר:
אינקרי חבטה בראשו של בעלה במחבת. פשוט נמאס לה, אחרי חמישים שנה לצדו. היא מתכננת לקבור אותו בגינתם ולכלות את שארית ימיה בכלא, אבל לפני שתעשה זאת, היא מחליטה לגייס את אחיותיה חריפות הלשון לטיול פרוע בפארק הלאומי קולי שבפינלנד. נסיעתן מתחילה ברגל ימין כשהן אוספות טרמפיסט צעיר ומקסים שמעורר את עלומיהן, ממשיכה בתקלה במכונית, ומסתיימת בשתייה לשוכרה במלון דרכים, ניבולי פה שלא היו מביישים נהגי משאיות, סקס פרוע והנגאובר נוראי. יום המוחרת נפתח בנסיעה לאוניברסיטה שבה למדה אינקרי בצעירותה בחוג ללימודי מגדר, ממשיך במפגש עם קשיש סנילי ומסתיים בגילויים מפתיעים, אמיתות כואבות ולא מעט אמירות מרושעות. בינתיים, בני משפחתה של אינקרי מחפשים את שלוש האחיות, ואולי גם המשטרה. קומדיה נפלאה, פרועה, עוקצנית ומצחיקה על נושאים כאובים מאוד, שאינה נכנעת לסנטימנטליות ולו לרגע. שלוש הגרציות שמככבות בה מתנפלות על תפקידיהן בתאווה.

במאית: פָמֵלָה טוֹלָה  

שחקניות: לינָה אוּאוֹטילָה, סילָה סֵלָה, סָארָה פָּקַסְווירְטָה

(92 דק', פינית; תרגום לעברית)

מועמד לפרס הקומדיה הטובה ביותר, טקס פרסי האקדמיה האירופית, 2020.

Moonshines | המזקקים המעושרים

(פינלנד, 2017) קומדיה

תקציר:
אח ואחות, יתומים טריים, יורשים מאביהם המנוח חזירון וערכה מחתרתית לזיקוק משקה אלכוהולי משמח לבב אנוש. במהרה השניים מקימים עסק רווחי, אבל חיבתם להימורים עוד תחבל בסיכוייהם להתעשר. 

בראשית היו טֵאוּבוֹ פּוּרוֹ ולואיס סְּפָּארֵה, חלוצי הקולנוע הפיני. סרטם האבוד "Salaviinanpolttaja" משנת 1907 נחשב לסרט העלילתי הפיני הראשון בתולדות הקולנוע. יוהו קואוסמאנן, יוצר הסרטים "היום המאושר בחייו של אולי מאקי" ו"תא מספר 6", נדרש לכתבות על הסרט ולמודעות פרסומת שמצא בארכיונים בבואו לכתוב ולביים מחדש את הסרט ההוא, לרגל 110 שנים ליצירתו. 

במאי: יוּהוֹ קוּאוֹסְמָאנֶן

שחקנים: יאנה פָּאנָנֶן, יוּהָא הוּרְמֵה, טומי אָלָטָאלוֹ

(14 דק', אילם; כתוביות בפינית, באנגלית ובעברית)

היום המאושר בחייו של אולי מאקי | The Happiest Day in the Life of Olli Maki

(פינלנד, 2016) דרמה

תקציר:
פינלנד, שנות השישים של המאה הקודמת. אולי מאקי, מתאגרף צעיר ומבטיח, חייב לבחור בין הצלחה בספורט האכזרי לבין חיים רגועים לצד האישה שהוא אוהב. למשולש הזה, ששלוש צלעותיו הן אולי, בת זוגו והחלום להצליח, יש צלע רביעית שמסבכת את העניינים: המאמן שלו, שבדרך כלל רואה את הדברים אחרת ושטובתו של אולי אינה נמצאת תמיד בראש מעייניו. 

אמנם בסרט על אגרוף עסקינן, אבל דומה שהבמאי יוהו קואוסמאנן ("תא מספר 6") מתעניין בעיקר באירוניה של הקיום היום־יומי. בדומה לסרטיו של אקי קאוריסמקי, אך גם בשונה מהם, הוא מציג את שגרת היום הפינית כמציאות המהולה בתימהונות אנושית. זו הסיבה, למשל, שעלילת הסרט נקטעת לטובת רגעי פיוט מרנינים. לכאורה, אין להם שום חשיבות, אבל נראה שבלעדיהם היה הסרט שונה בתכלית, אולי דומה ל"השור הזועם", סרטו האלים של מרטין סקורסזה. כקונטרה לזעם שאפיין את יצירת המופת ההיא, נראה שהצופים ב"היום המאושר בחייו של אולי מאקי" יזכרו יותר מכול זוג מתוק שרוכב באטיות על אופניים – רגע קולנועי שהיה אפשר להסתדר בלעדיו… ואולי, בעצם, ממש לא.

במאי: יוּהוֹ קוּאוֹסְמָאנֶן

שחקנים: יָארְקוֹ לָאהְטי, אוּנָה אָיירוֹלָה, אֵרוֹ מילוֹנוֹף

(92 דק', פינית; תרגום לעברית)

זוכה פרס הסרט הטוב ביותר, תחרות "מבט מסוים", פסטיבל קאן, 2016.

המומינים בריביירה | Moomins on the Riviera

(פינלנד/צרפת, 2014) אנימציה

תקציר:
המומינים פוגשים בכנופיית שודדי ים שהאונייה שלהם עלתה על שרטון, ואלה מספרים להם שהעולם גדול ושמעבר לים שוכנת הריביירה הצרפתית: רצועת חוף מהממת שבה המלונות מפוארים, התכשיטים נוצצים ויקרים, וכוכבי קולנוע זוהרים מסתובבים בבגדי ים חושפניים. מומינטרול, מומינאבא ומומינאמא (שאינה נפרדת מהסינר שלה), ואיתם סנורקה ומאי הקטנה, עושים את דרכם לריביירה ונדהמים לגלות שהסיפורים הללו אמיתיים. השהות באתרי הפאר הדקדנטיים של הריביירה מעמידה למבחן את ערכי המוסר של המומינים, וחושפת את הנתק שלהם מהעולם המודרני (או הפוסט־מודרני, כפי שהוא משתקף בסרט זה).  

"המומינים בריביירה" נוצר בהשראת חוברת קומיקס מאוחרת שפרסמה טובה ינסון בערוב ימיה. למרבה ההפתעה, זהו אחד הסרטים היחידים שנאמנים באמת לחזונה הרעיוני ולאיוריה (למעט צבעיו החמים והנפלאים, שאינם פוגמים בחזון האסתטי המקורי ואף תורמים לו).

במאים: קְסָביֵיה פיקָאר, הָאנָה הֵמילה     

(80 דק', פינית; תרגום לעברית)

 

ליל בטון | Concrete Night

(פינלנד, 2013) דרמה

תקציר:
סימו בן ה־14 חי עם אמו ועם אחיו הבכור בשכונה בפאתי הלסינקי. ימיו ולילותיו עוברים עליו בשעמום ובבטלה לצד חבר ילדות משועמם כמעט כמוהו. בימים האחרונים ניכר שהמתח הולך וגובר בין קירות הבית המחניק. אילקה, אחיו, עתיד להישלח בקרוב למאסר, ואילו אמם מחפשת לעצמה הזדמנות חדשה בחיים. הזעם מציף את סימו, כמו גם חלומות שאינם מבטיחים לו מוצא. עיניו הרכות מבחינות באפשרות שיש חיים אחרים בצד האחר של הקיום, אך כשהוא מביט במראה, הוא רואה בה רק את השתקפותו, זוהרת ואפלולית כמי האוקיינוס. 

סרטה המהמם של פיריו הונקסלו, במאית וצלמת הפועלת בתעשיית הקולנוע הפיני מאז סוף שנות השישים, שואב את השראתו מסרטי נעורים אמריקאיים מיתולוגיים כמו "ראסטי ג'יימס" ו"נערי הכרך", ובוחן את ייצוגם של יחסי המשיכה והדחייה המתקיימים בין אחים, כפי שהוצגו באין־ספור סרטים. יצירה המתאפיינת במבע וירטואוזי ואשר מנגידה בין הכיעור האנושי ליופי הקולנועי.  

במאית: פּיריוֹ הוֹנְקָסָלוֹ

שחקנים: יוֹהָנֶס בְּרוֹתֵרוּס, יארי וירְמַן, אָנֵלי קָרְפּינֶן

(96 דק', פינית; תרגום לעברית ולאנגלית)

זוכה פרס "יוּסי" לשנת 2014 בקטגוריות הסרט, הבמאית והצלם הטובים ביותר.

זוכה פרס ה"זרקור" (Spotlight), ארגון הצלמים האמריקאי, 2015.

שוודיהשוודיה

תקווה | Hope

(נורווגיה/שוודיה, 2020) דרמה

תקציר:
אניה חיה עם בעלה, תומאס, במשפחה גדולה עם ילדים רבים, ביולוגיים ומאומצים. הבית מלא באהבה, אך עם השנים דומה שכל אחד מבני הזוג למד לחיות את חייו באורח עצמאי. כשאניה מקבלת חדשות טרגיות בלתי צפויות, חייהם של בני המשפחה מתנפצים לרסיסים, אך אניה נחושה בדעתה לשמור על משפחתה מלוכדת, או לכל הפחות עם מעט תקווה.

דרמה משפחתית המבוססת על סיפורה האמיתי והנוגע ללב של מריה סודאל, במאית הסרט, שמביאה את חוויותיה הפרטיות למסך ביד חכמה ורגישה. אנדריאה בריין הוביג, השחקנית הראשית, זכתה בפרס "אמנדה" על תצוגת המשחק יוצאת הדופן שלה בסרט זה.

במאית: מריה סודאל     Lev logo heb

שחקנים: אנדריאה בְּריין הוֹביג, סְטֵלָאן סְקָרְשְגוֹרד, אלי ריאָנוֹן מולֶר אוֹסְבּוֹרְן

(130 דק', נורווגית ושוודית; תרגום לעברית ולאנגלית)

באדיבות קולנוע לב.

זוגות אוהבים | Loving Couples

(שוודיה, 1964) דרמה

תקציר:
שלוש נשים הרות, כל אחת ממעמד חברתי שונה, עומדות ללדת בבית חולים בשטוקהולם ערב מלחמת העולם הראשונה. האחת אריסטוקרטית שהרתה מחוץ לנישואים, האחרת משרתת מרירה ששונאת את עבודתה ואת בעלה, והשלישית דוגמנית עירום שנישאה ביודעין לגבר הומוסקסואל. שלושתן מעבירות את זמנן בהרהורים על ילדותן ועל חוויות נעוריהן. מעמדן החברתי ממלא כמובן תפקיד משמעותי בחוויה, כמו גם מידת החירות המינית של כל אחת מהן.

באחד הרגעים האיקוניים בסרט הישראלי "מציצים", בסצנה שכבר דובר בה עד בלי די, גוטה משפריץ על דינה מים מצינור באקט שלא ניתן להתעלם מרמיזותיו הפאליות. שמונה שנים לפני כן, ביימה מאי זטרלינג, שחקנית שנהייתה לבמאית, סצנה דומה אך בת בעת שונה בתכלית. זטרלינג מציגה אוטופיה נשית שכולה פרץ חיים משחרר. סוון ניקוויסט (הצלם הקבוע של אינגמר ברגמן) התמסר כולו לחזון הנשי והצטיין בהעמדת פריים יפהפה, חושני ולא נצלני. הסרט עצמו מבוסס על הספר "העלמות פון פאהלן" מאת הסופרת הפמיניסטית השוודית אגנס פון קרוזנצ'רנה.

במאית: מאי זֵטֶרְלינג     

שחקניות: הארייט אנדרסון, גוּנֶל לינְדְבְּלום, ג'יוֹ פֶּטְרֵה

(118 דק', שוודית; תרגום לעברית)

נערה בחליפה | Girl in Tails

נערה בחליפה | Girl in Tails

(שוודיה, 1926) אילם/קומדיה

תקציר:
לאחר שאביה של קטיה מסרב לקנות לה שמלה נאה לנשף, היא מחליטה ללבוש את מעילו המהודר של אחיה. סקנדל שלם מסעיר את העיר, ודומה שקטיה נהיית לשיחת היום, מושא לרכילות ולרינונים. נדרש מאמץ רב כדי להשיב את הסדר על כנו, ויותר מכול להשיג מחילה מהאישה השולטת ביד רמה בדעת הקהל בעיר.  

המפגש בין נשים המבקשות לעצמן חירות השמורה בדרך כלל לגברים שמרנים צדקניים, היה לקרקע פורייה לסיטואציות בסרט האילם, שהתאפיינו על פי רוב בהבעות פנים מוגזמות ובהומור גופני פרוע. לא כך הוא בסרטה האחרון כבמאית של קארין סוונסטרום, שביימה שישה סרטים וכיכבה בחמישים נוספים, ואף פעלה כמעצבת אוֹמנותית, זמרת, עוזרת בימוי ומפיקה. האם סוונסטרום חשה בכניסתו הצפויה של הקול לקולנוע האילם כשביימה סרט זה? בהחלט ייתכן, מפני שהתסריט נשען על דיאלוגים ועל חידודי לשון יותר מאשר על מחוות גופניות, וסגנון הבימוי שלה עדין ורב־ניואנסים, כיאה לקומדיה של הליכות. 

במאית: קארין סְוָונְסְטְרוֹם

שחקנים: אֵיינַר אַקְסֶלְסוֹן, מַגְדָה הוֹלְם, נילְס אָרֶן

(115 דק', סרט אילם עם כותרות; תרגום לעברית)

הפסנתרנית רודיקה פויגלמן תלווה את הקרנות הסרט. פויגלמן מלווה זה שנים רבות מורים למחול ואוֹמנים ידועים, וניגנה בבתי ספר למחול מודרני על שם מרתה גרהם בניו יורק.